טופ-פנל בע"מ נ' שפר תעשיות אלומניום (1997) בע"מ

החלטה

המשיבה הגישה תביעה כספית ע"ס 3,939 שקלים כנגד המבקשת בגין אי תשלום מצידה של זו עבור סחורה שסופקה כמפורט בנספחי התביעה.

המבקשת, שמקום מושבה באור יהודה, טוענת כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית ומבקשת העברת התובענה לבית המשפט המוסמך, אשר לשיטתה הינו בית משפט השלום בכפר סבא כמבואר בסעיף 4 לכתב הגנתה.

לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי יש לדחות בקשה זו וכמבואר להלן:

1.המשיבה תולה יהבה בסעיף 3(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, שעניינו "מקום יצירת ההתחייבות", כשלטענתה זו נוצרה במקום מושבה של המשיבה בשדרות עת קיבלה היא שם את הצעתה הטלפונית של המבקשת ובהמשך לכך, הזמנה כתובה שנשלחה באמצעות הפקס. משרדי המשיבה, אם כן ולשיטתה הינם בבחינת מקום יצירת ההתחייבות.

המבקשת מאידך, שוטחת בתשובתה מיום 10.4.13 הכיצד כל אחת מבין חמש החלופות הנתונות בסעיף 3(א) לתקנות מובילה לסמכותו של מחוז מרכז ולבית משפט השלום בכפר סבא בכלל זאת.

אין לי אלא להפנות לפירוט שניתן בסעיף 1 לתשובה בענין זה.

ספציפית ובהתייחס לחלופה שמקורה בסעיף 3(א)(2) לתקנות הנ"ל, מסכימה המבקשת עם הניתוח המשפטי לפיו מקום קבלת ההצעה, הוא מקום כריתת החוזה ו"מקום יצירת ההתחייבות", אלא שלטענתה יישום ההלכה בענייננו מוביל לתוצאה הפוכה מזו שטוענת המשיבה, אשר לא טרחה אף להגיש תצהיר לביסוס העובדות הנטענות.

2.בזה המקרה מחדלה הנ"ל של המשיבה אינו עומד לה לרועץ, כך משמסתבר מתשובת המבקשת, כי למעשה אין חולק באשר לתשתית העובדתית הרלבנטית, קרי – כי המבקשת יזמה יצירת קשר עם המשיבה וביקשה לשמוע הצעתה מהי. המשיבה מצידה מסרה הצעתה ובמענה לזו, נתנה המבקשת הסכמתה, קרי – עשתה מעשה "קיבול" שביטויו בהודעה שנמסרה לנציג המשיבה טלפונית.

נמצא, אם כן, כי למשיבה נודע אודות הסכמת המבקשת, קרי – אודות הקיבול – במקום מושבה בשדרות וזהו למעשה מקום התקשרותם החוזית הצדדים ומקום יצירת ההתחייבות.

ראה הפסיקה אליה מפנה המשיבה בתגובתה בסעיף 4 וכן דברי בית המשפט בת.ה ת.א 2324/71 י.בולדו ושות' חב קבלנית לבניה, פיתוח והובלה בע"מ נ' רזין ובניו בע"מ, פ"מ ע"ה, 67. שם הנתבעת היא שהיתה בבחינת המציע בעוד התובעת משום מקבלת ההצעה, כשקיבול זה הושמע טלפונית לנציג הנתבעת בעודו בחיפה.

בית המשפט קבע כי "קבלת ההצעה צריכה להגיע לידי המציע ומקום עשיית החוזה הוא המקום בו המציע מקבל ידיעה על קבלתה ע"י הניצע" ובמקרה דשם – בעיר חיפה.

נוכח האמור ומשמוצא בית המשפט כי סמכות מקומית נתונה לו באמצעות אחת מבין חמש החלופות הרלבנטיות לפי סעיף 3(א) לתקנות, הרי שבכך די לדחות בקשה זו.

3.עם זאת, בית המשפט אינו יכול שלא להעיר כי ההיתלות בחלופה הנזכרת תוך דקדוק בשאלת זהותו של המציע והמקבל, שאינה תמיד מן הפשוטות בעסקאות טלפוניות כגון דא, מותירה תחושה של פורמליות יתרה, שראוי לעיתים לשקול אם יש לה מקום. לאמור משנה תוקף עת יתר החלופות, חשובות לא פחות, מובילות לסמכותו של מחוז אחר דווקא. במצב דברים זה, משמוצאת אני בהסבר המשיבה דחוק בנסיבות ומשתצהיר לא הוגש על ידה, אינני עושה צו להוצאות.

4.עדיין, טרם יקבע תיק זה לדיון, שב בית המשפט ומותיר בידי הצדדים שהות נוספת ובת 10 ימים על מנת לבוא בדברים ולסיים תובענה זו מחוץ לכתלי בית המשפט.

יאמר כבר עתה כי בית המשפט עיין בכתב ההגנה ולא מצא כי הוא נושא פירוט מדוקדק באשר לנסיבות אי ההתאמה הנטענת ופרטיה ובמצב דברים זה, מתקשה בית המשפט לסייע בידי הצדדים.

טוב תעשה המבקשת באם תבהיר למשיבה פרטי טענתה במסגרת ההידברות וככל שעומדת היא על טענתה זו. הודעה משותפת תוגש תוך 14 ימים.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: